שומרת הזיכרונות


“סוניה הייתה אישה יפה פעם. העדות לכך נקברה עמוק מתחת לקמטיה, שכבות על גבי שכבות של קווים דקיקים שסומנו על ידי תווי הזמן. שיערה שהיה זהוב פעם החל לאבד את הצבעוניות שלו ונאסף בקוקו רפוי מאחורי גבה. שפתיה הדהויות צברו עשרות כיווצים אחרי עשרות תקופות שחלפו.

  עיניה השתקפו בעצב נוגה מבעד לחלון. היו אלה עיניים שהסתירו יותר מאשר חשפו, עיניים שכלאו מאחוריהן תלאות שרק יכולתי לדמיין. לא הייתי מצליחה להבין אותה לעומק לולא התוודיתי לסיפור שלה. אולי היא הייתה נשארת לנצח כתעלומה בעיניי. חידה ללא תשובה.”

(מתוך “שומרת הזיכרונות”)

שומרת הזיכרונות - רומן

תגובות הקוראים


שמרו על קשר